ועדה מקומית לתכנון מבוא העמקים נ' שר - או - לה לימוזין בע"מ

החלטה

לאחר ששמעתי ושקלתי את טיעוני הצדדים, דעתי כדעת ב"כ המאשימה. אין בטענות שהועלו על ידי ב"כ הנאשמת כדי להקים כל טענה מוכרת בדין להגנה מן הצדק.

מקובלת עלי טענת ב"כ הצדדים שמכלול הנסיבות יש בהם כדי להשפיע על החומרה שיש לייחס לעבירה ועל עונשים שונים שמטילים במסגרת הענישה בגין עבירות מסוג אלה.

אין מחלוקת בעצם בין הצדדים שהנאשמת אינה יכולה להתקדם מזה כשנה וחצי ברצונה לקדם בקשה להיתר לשימוש חורג, בגין מחלוקת קניינית בין בעלים רשומים לחוכר אולם המחוקק אינו מכיר בבעיה שכזו כהגנה לבצע עבירה של שימוש חורג. אדרבא המחוקק דורש חתימת בעלים כחלק מהתנאים לדיון בבקשה למתן היתר ככל שלצד האינטרסים התכנוניים המובהקים של החוק, המחוקק בחר אף להגן על נושאים קניינים בסיסיים.

באשר לנ/1 מדובר בהיתר של תוספת בניה ופרגולות לבית עסק. על פי הנטען בפני באותו מועד היה היתר לשימוש חורג בתוקף דבר שאינו קיים היום. ניתן לטעון להגנה מפני האישום בכל הקשור למבנים נשוא היתר זה כי השימוש אינו שימוש חורג באם אכן ההיתר הוצא כהיתר לעסק המתנהל במקום,אולם לא מעבר לכך ומכל מקום טענה שכזו אינה קשורה בטענה להגנה מן הצדק אלא כטענת כפירה לגופו של ענין.

הטענה להגנה מן הצדק על כן נדחית.

ניתנה והודעה היום ט"ו שבט תשע"א, 20/01/2011 במעמד הנוכחים.

עיריה מרדכי, שופטת

הכרעת דין

הנאשמת הודתה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום ואני מרשיעה אותה בעבירות המפורטות בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ט"ו שבט תשע"א, 20/01/2011 במעמד הנוכחים.

עיריה מרדכי, שופטת

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום. המדובר בעבירה של שימוש חורג בנכס נשוא האישום שהינו בעל יעוד למלאכה ותעשיה זעירה ומשמש כמסעדה.

שמעתי ושקלתי טיעוני ב"כ המאשימה והנאשמת.

אכן הענישה המקובלת בגין עבירה שכזו הינה חמורה ומוטלת על פי הנחיות בית משפט העליון בנסיון לאיין את הרווחים המופקים מביצוע העבירה.

במקרה דנן אין מחלוקת בין הצדדים שהנאשמת פעלה בעבר והצטיידה בהיתר לשימוש חורג וביקשה לחזור ולקבל היתר נוסף בנדון כאשר הינה ממשיכה לעשות כן אך העיכובים שנוצרו נוצרו בגין המחלוקת הקניינית שהנאשמת אינה צד לה.

בנסיבות המתוארות על אף חומרת העבירה לכאורה, אין זה מחובתי להחמיר ויש מקום להתחשב בטיעונים שהועלו.

אל לנאשמת לפרש התחשבות כאוזלת יד פן תטפח המציאות על פניה בעתיד. כמו כן עליה להבין שהמחוקק אינו משלים עם הנצחת עובדות בשטח ללא היתר כדין. בהעדר יכולת להצטייד בהיתר לשימוש חורג בתוך תקופה סבירה הרי שבידי הנאשמת לשקול אופציות אחרות, כגון מציאת מקום חילופי שבו ניתן לנהל את עסקה, על פי היתרים כדין.

לאור כל האמור הנני גוזרת על הנאשמת את העונשים כדלקמן -

1.תשלום קנס בשיעור 5,000 ₪.

*הקנס ישולם ב-2 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, הראשון לא יאוחר מיום 5.3.2011 והאחרים לא יאוחר מה-5 לכל חודש שלאחריו.